Skip Navigation Linksדף הבית > עברית > מים וסביבה > ים המלח > מובל הימים ממפרץ אילת לים המלח (RSDS) - בדיקת היתכנות

רשות המים לשירותך

פנו אלינו
טפסים להורדה
דיווח ספקי מים
מידע נוסף


תכנית האב למשק המים


 מובל הימים ממפרץ אילת לים המלח (RSDS) - בדיקת היתכנות  

ד"ר דורון מרקל - נציג ישראלי בצוות הליווי (SMU) לבדיקות ההיתכנות לפרויקט RSDS

רקע
פרוייקט מובל הימים ממפרץ אילת לים המלח (RSDS) נועד לייצב את מפלס ים המלח היורד ביותר מ-1 מ' מדי שנה ולספק מים מותפלים לממלכת ירדן, לרשות הפלשתינאית וכמות קטנה לישראל. בנוסף, הפרויקט מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי אזורי.
מסגרת הפרויקט המלא (ייתכן שהפרויקט ייושם בשלבים ויגיע ליישום מלא רק אחרי עשרות שנים) היא שאיבה של עד כ-1.8-2 מיליארד מ"ק בשנה ממפרץ אילת, ניצול הפרש הגובה בין מפרץ אילת לים המלח לייצור אנרגיה הידרואלקטרית ושימוש באנרגיה זו להתפלת המים של עד כ- 800-900 מלמ"ק מים מותפלים בשנה. התמלחת השאריתית (מי הרכז) תוזרם לים המלח ותייצב את מפלסו ואף תביא לעליית המפלס ע"פ תכנית רב שנתית.

ב-2005 פנו "הצדדים הנהנים" (ישראל, ירדן והרשות הפלשתינאית) לבנק העולמי על מנת שיוביל ויממן בדיקת היתכנות לפרויקט מובל הימים. הבנק העולמי ערך מכרז בו זכו חברת Coyne et. Bellier COB הצרפתית לביצוע בדיקת ההיתכנות ההנדסית-כלכלית, וחברת ERM הבריטית לביצוע הערכת ההשפעות הסביבתיות. בדיקת ההיתכנות החלה באוגוסט 2008 ולאחר מכן יצא הבנק העולמי ב-2 מכרזים נוספים לביצוע הבדיקות המפורטות בים המלח ובמפרץ אילת בהם זכו תה"ל - המכון הגיאולוגי וקבוצה בראשות חברת THETIS האיטלקית בהתאמה.
בועדת ההיגוי לבדיקה יש 4 נציגים לכל אחד מהצדדים הנהנים וכן 2 נציגים של הבנק העולמי. הנציגים הישראליים הם מנהל רשות המים עד מרץ 2011, פרופ' אורי שני (רשות המים מובילה את הבדיקה מבחינה מקצועית) ונציגי המשרדים שיתוף פעולה בינלאומי, תשתיות לאומיות ומשרד ראש הממשלה.

 

מהלך הבדיקה
הבדיקה נחלקת לשישה מרכיבים עיקריים:
1. (Sub-Study A) תהליכים צפויים במפרץ אילת (כולל השפעות של הפרוייקט על המערכת האקולוגית הימית הנובעים משאיבת כמויות מי ים גדולות של כ- 2000 מלמ"ק בשנה) בביצוע של חברת THESIS האיטלקית בשיתוף עם המכון בינ-אוניברסיטאי באילת.
2. (Sub-Study B) תהליכים צפויים בערבה (כולל הערכת סיכוני רעידות אדמה ולדליפות מי הים המוזרמים, למי התהום) בביצוע של חברת COB הצרפתית ו- ERM הבריטית.
3. (Sub-Study C) השלכות תהליכי ערבוב תמלחות הצפויים בים המלח (כולל השפעת התהליכים על איכות מי הגלם של מפעלי ים המלח) בביצוע של תה"ל והמכון הגיאולוגי.
4. (Sub-Study D) המערכת ההנדסית / כלכלית (כולל בדיקת חלופות לתוואים שונים, חישובי אנרגיה, עלויות הקמה, ועלויות הובלת המים ותפעול שוטף) בביצוע של חברת COB הצרפתית.
5. בדיקת חלופות לפרויקט - כוללת בדיקה השוואתית מבחינה כלכלית של חלופות אחרות לפרוייקט מובל הימים. בדיקה זו מתבצעת ע"י צוות יעודי המורכב מ-3 מומחים: ישראלי (פרופ' יעקב צור), ירדני (פרופ' מלכאווי) ופלשתיני (פרופ' אלן מאוניברסיטת לונדון).
6. סיכום ואינטגרציה של מרכיבי הבדיקה השונים בביצוע חברת COB הצרפתית, כאשר הסיכום הסביבתי מבוצע ע"י חברת ERM הבריטית. 


תוצאות ביניים
נבדקו מספר חלופות לתוואי וסוג המובל. חלופת התעלה נפסלה בשל השפעות סביבתיות שליליות ובעיות טכניות שונות. נבחנו 2 חלופות של מנהרות וכן חלופת צינורות. חלופת הצינורות הומלצה בסופו של דבר על פני חלופת המנהרה, בעיקר בשל האפשרות לפתח את הפרויקט בשלבים תוך דחיית השקעות.


החלופה המומלצת של המובל כוללת:
1. נקודת קליטת מים במפרץ אילת/עקבה, באתר של תחנת כח תרמית נטושה מדרום לנמל עקבה (ירדן). נקודה זו הועדפה על נקודה צפונית סמוך לגבול בין ישראל לירדן.
2. 6 צינורות במעלה ו- 3 במורד שיובילו את מי הים מעקבה למתקן התפלה בגור-פיפי בירדן. נסרקו האזורים הרגישים לרעידות אדמה, הוצע תוואי מדוייק בצידה המזרחי של הערבה וכן פתרונות טכניים להתמודדות עם סיכון פריצת הצינורות.
3. מתקן התפלה במישור ממערב לגור-פיפא (ירדן) הנמצא ברום של כ- 0 מ'. התפלה גבוהה (ברום של כ- 0 מ') הועדפה על התפלה נמוכה (ברום של כ- 400- מ') מאחר והוכח כי מבחינה אנרגטית וכלכלית היא עדיפה.
4. 2 תחנות כוח הידרו-אלקטריות, האחת מדרום למתקן ההתפלה (מנצלת הפרש גובה של כ- 100 מ') והשנייה מדרום למפעלי ים המלח הירדניים (מנצלת הפרש גובה של כ- 400 מ'). תחנות הכוח יספקו את החשמל הדרוש להתפלה, אך על מנת להעלות את המים המותפלים לעמאן, יידרש חשמל נוסף שיגיע, ככל הנראה, מרשת החשמל הירדנית.
5. צינור מים שפירים מגור-פיפא לעמאן העובר בתחום השיפוט של תאפילה לכיוון חאסה, ובצפון לאורך הכביש המהיר או צינור הדיסי עד לאבו אלנדה.
6. עלות כוללת של הפרוייקט המלא מוערכת בכ- 11 מיליארד דולר. הוצע שהפרוייקט ימומן בחלקו בשיטת BOT וחלקו ממקורות ציבוריים.


מסקנות סופיות של בדיקת ההיתכנות
בדיקת ההיתכנות אמורה להסתיים בזמן הקרוב ומסתמן שהיא תהיה חיובית, כלומר שהפרוייקט ייתכן בהנתן מגבלות תפעוליות שונות (עומק שאיבה במפרץ אילת, מיגון מפגיעה בצינור עקב רעידת אדמה, ניטור ותחזוקה ועוד). בדו"חות של החברה הצרפתית בשילוב עם דו"ח האלטרנטיבות והדו"חות הספציפיים על ים המלח ומפרץ אילת, קיימות תשובות לרוב השאלות הסביבתיות והטכניות שהועלו בתחילת הדרך.

באופן ספציפי, עולות המסקנות העיקריות הבאות:
• בתנאי ניהול נכון של השאיבה ממפרץ אילת לא צפויה פגיעה במערכת האקולוגית במפרץ.
• בתנאי בניה וניהול נכונים של מערכת ההולכה לא צפויה פגיעה מהותית בעמק הערבה והחשש מנזקים עקב רעידת אדמה קיבל מענה טכני (המובל אמור לעבור בצד הירדני של הערבה).
• עד כמויות של כ- 400 מלמ"ק לשנה (מלמ"ש) לא צפויה כל פגיעה באקולוגיה של ים המלח (כולל היווצרות הגבס שתהיה זניחה ופריחת אצות שככל הנראה לא תתקיים כלל).
• בין 400-700 מלמ"ש תיתכן שכבתיות בים (שכבתיות כזו היתה כשהירדן זרם במלואו לים המלח) וייתכן שבשכבה העליונה יתורחפו קולואידים של גבס שיעניקו למים צבע לבן יותר (אם כי כבר יש הצעה כיצד למזער את התופעה בעזרת פיזור גבס).
• מעל כמות של כ- 750 מלמ"ש הים ישוכב בוודאות ובשכבה העליונה ייתכנו אצות אדומות מסוג Donaliella שעלולות לשנות את האקולוגיה של הים (יש לציין שפריחות כאלו נצפו בעבר בזמן שטפונות של הירדן). כדאי לציין כי מילוי שנתי ברמה של כ- 700 מלמ"ק יאיט משמעותית את נסיגת מפלס ים המלח לכ-10-15 ס"מ בשנה לכל היותר, כלומר ים המלח לא ירד מ 440- עד 2050.
• היות וקיים תחום ביניים בו רמת הוודאות להשפעת הפרויקט על האקולוגיה של ים המלח פחות וודאית, מוצע בבדיקת הייתכנות להקים פיילוט בו ייבחנו במהלך מספר שנים השפעות הפרויקט על הים. המלצה זו של קיום פיילוט תהיה חלק מההמלצות של בדיקת הייתכנות.
• כאשר מביאים בחשבון גם את העלויות הנוספות הקשורות בהתייבשות ים המלח (הזזת תשתיות, איבוד תיירות וכו') פרויקט מובל הימים הוא כלכלי.

הצורך בפיילוט
בקרב ועדת ההיגוי לבדיקה יש הסכמה לבצע פיילוט בסדר גודל מוגבל של כ- 10% מגודל הפרויקט המלא. בפרוייקט עצום ממדים מסוג זה יש למזער הסיכונים ככל שניתן, ומכאן החשיבות של פיילוט שיאפשר בחינת ההשפעה על התהליכים במפרץ אילת ובים המלח ברמת השדה. באופן ספציפי, הפיילוט יאפשר לסגור פערי ידע לגבי הקינטיקה של היווצרות גבישי הגבס בערבוב מי ים או תמלחת התפלה עם מי ים המלח. במסגרת הפיילוט יש כוונה להשתמש במפרץ מזרעה בדרום מזרח ים המלח (ממזרח ללשון) ולהזרים אליו תמלחת התפלה בכמות של כ- 100 מלמ"ק ובמידת הצורך לבצע סכירה מוגבלת של המפרץ בעזרת סכר צף. יתרון נוסף משמעותי הוא קיצור הזמן לאספקת מים מותפלים לממלכת ירדן ולערבה הישראלית.

 

גירסת הדפסה
שלח לחבר
האם דף זה עזר לך?