הרפורמה במשק המים והביוב 

מה היה טרם הרפורמה? 

הקמת תאגידי המים והביוב העירוניים הינה מהחשובות ברפורמות שבוצעו בישראל בשנים האחרונות. טרם הרפורמה, משק המים והביוב העירוני נוהל על ידי הרשויות המקומיות, ומצבו של משק זה היה רחוק מלהיות סביר: פחת המים היה גבוה מאד (אובדן של עשרות מיליוני מ"ק מדי שנה), ההשקעות בתשתית מים וביוב היו זעומות עד אפסיות ושיעורי הגבייה היו נמוכים מאד בעיקר בקרב היישובים החלשים.

במסגרת הרפורמה, לאור הניהול המקצועי של התאגידים, שוקמו תשתיות מים וביוב רבות, הושקעו כספים רבים בבינוי תשתיות חדשות, שופרה הגבייה באופן מהותי וצומצמו אובדני המים באופן ניכר.

למה הרפורמה נכונה? 

מטרת הרפורמה היא, בראש ובראשונה, לשפר את השירות לצרכן. הדבר נעשה, בין היתר, באמצעות ניהול עסקי, מקצועי ויעיל של משק המים והביוב וייעוד ההכנסות משירותי המים והביוב להשקעות הנדרשות בתחום זה. ואכן, מאז הקמת התאגידים, נראה שיפור משמעותי במשק המים והביוב העירוני. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בירידה משמעותית באיבודי מים ובביצוע השקעות בתשתית בשטחי הרשויות המקומיות בהן הוקמו תאגידי מים וביוב.

החל משנת 2010, עם כניסתם לתוקף של תעריפי המים והביוב החדשים, נדרשים כלל הצרכנים (כולל הרשויות המקומיות שהינן צרכני מים וביוב מרכזיים לצרכי גינון ציבורי, מוסדות ציבור וכד'), לשלם תעריפי מים וביוב המשקפים את עלותם. הדבר הביא לייעול השימוש במים ולחיסכון גדול למשק הלאומי. בנוסף, נצפה צמצום מהיר בפחת המים (דוגמת נזילות וצריכה לא מדווחת) ובפחת הגביה.

נתונים מספריים 

נכון להיום הוקמו 52 תאגידים בתחומן של 132 רשויות מקומיות המשרתים כ- 5.5 מ' תושבים. מספרם הגבוה של התאגידים נובע מהתנגדותם של ראשי הרשויות המקומיות להקמתם של תאגידים אזוריים. להערכת רשות המים, ניתן לצמצם את מספרם של התאגידים לכ – 20 תאגידים ובכך להביא לחיסכון בעלויות של כ- 100 מ' ₪ לשנה. בימים אלו פועל צוות להכנת מתווה לצמצום מספרם של התאגידים והוא צפוי להגיש המלצותיו בחודש פברואר 2011.
יצוין כי, העלות הממוצעת של עובד המועסק על ידי התאגיד נמוכה בכ – 25% מעלות העסקתו על ידי הרשות המקומית ולכן סך העלות של העסקת כ"א ברוב התאגידים ירדה.

הקשר לעליית התעריפים 

אין קשר ישיר בין המעבר לניהול משק המים והביוב על ידי תאגידים ובין עליית התעריפים. התעריפים עלו לאור החלטת הממשלה להפסיק לסבסד את עלויות משק המים ולהשית את מלוא העלויות על הצרכנים כפי שמקובל בתשלומים על שירותי תשתית אחרים כגון חשמל. יודגש כי התעריפים כיום משקפים את כל ההשקעות במשק המים והביוב העירוני (דוגמת הקמה ושדרוג של מתקני טיפול בשפכים) ואת כל ההשקעות במשק המים הארצי (דוגמת מתקני ההתפלה). תעריפי המים והביוב אותם גובים התאגידים נקבעים לפי עלות נורמטיבית (לפי נורמה) ולא עלות בפועל, דבר המעודד התייעלות ומבטיח כי לא תיכללנה בתעריף עלויות מנופחות או שאינן מוסכמות.

עוד ראוי לציין בהקשר זה כי, הטענה שמחירי המים עלו בין היתר בגין רכיב המע"מ איננה נכונה. גם בעבר המע"מ היה מגולם בתעריף אותו שילמו הצרכנים לרשות המקומית ואילו כיום, בשל המעבר לתאגידים שהינם עוסקים מורשים, מופרד התעריף לרכיב העלות ולרכיב המע"מ. לו היו נקבעים תעריפי מים וביוב מבוססי עלות לרשות המקומית (שהינה מלכ"ר – ולכן אינה מחייבת במע"מ), ההבדל בתעריף האפקטיבי לצרכן היה עומד על 4% לערך (לטובת הצרכן). זאת כיוון שתעריף מבוסס עלות למלכ"ר חייב לכלול רכיבים של מע"מ תשומות ומס מעסיקים (רכיבים שאינם נכללים בעלויות המוכרות לתאגיד). מאידך, במצב בו המלכ"ר היה מספק את שירותי המים והביוב לצרכן, היו נפגעים ב- 7% לערך צרכנים שהינם עוסקים מורשים עקב אי יכולת להזדכות על המע"מ כפי שהם עושים כיום, כאשר תאגיד מספק את השירותים.
  

מה רוצה השלטון המקומי להשיג? 

הרשויות המקומיות סובלות בשנים האחרונות מאובדן כספים שהיו בעבר בחזקתן ועם הקמת התאגידים ניטלו מהן. בנוסף, עקב הפיכת הרשות המקומית מ"ספק מים" ל"צרכן" קפץ מחיר המים המשולם על ידה לגינון ציבורי פי שלושה. כמו כן, על פי החוק, נאמנות הדירקטורים היא לתאגיד ולא לרשות המקומית ובכירי הרשות המקומית מנועים מלכהן בדירקטוריון התאגיד. בכך למעשה ניטלה מבכירי הרשות יכולת ההשפעה הישירה על התאגיד.

בכוונת מרכז שלטון מקומי לדרוש במסגרת דיוני הצוות את הפיכת התאגידים לחברות עירוניות ובכך להחזיר אליהם את ההשפעה והיכולת לתעל את הכספים שגובה התאגיד לטובת מטרות העירייה.

למה לא נכון להחזיר את ניהול משקי המים והביוב לשלטון המקומי? 

ניהול משק המים והביוב במסגרת תאגידים עסקיים הינו מהפכה של ממש בייעוד ההכנסות ממשק זה לצורך השקעות בשיפור תשתיות המים והביוב ובשירותים הניתנים לצרכן. בעקבות כל זאת נצפה צמצום משמעותי של פחת המים ופחת הגביה. הסגת משק המים והביוב לאחור על ידי החזרת המעורבות של הדרגים הלא מקצועיים, תמחק תוך זמן קצר את מרבית הישגי הרפורמה עד כה. למותר לציין כי בכוונת רשות המים לדרוש את השארת תאגידי המים והביוב במתכונתם הנוכחית בהתאם לחוק ולעמוד על כך שתאגידים קטנים יתמזגו עם תאגידים שכנים וכך תושג יעילות מרבית.