הסברים בנושא תעריפי המים והביוב בישראל 

רקע
אספקת שירותי המים והביוב בישראל מתבצעת על ידי מספר רב של ספקים שונים, כדוגמת חברת מקורות, אגודות מים במועצות אזוריות, תאגידי מים וביוב עירוניים, איגודי ערים לביוב ועוד, והינה מערכת מורכבת בהיבטיה הטכניים והפיזיים.

במסגרת תיקוני חוק המים, בעקבותם הוקמה הרשות הממשלתית למים ולביוב, וכן במסגרת מספר החלטות ממשלה, קבעו המחוקק והממשלה את העיקרון, לפיו תעריפי המים והביוב השונים ישקפו את מלוא העלויות הנדרשות באספקת שירותים אלו, ללא כל תמיכה ממשלתית ישירה מתקציב המדינה בתעריפים.

כפועל יוצא של מדיניות זו, נקבעו תעריפי מים וביוב המשקפים את עלויות אספקת המים, וכך עלו התעריפים למגזר הביתי בשנת 2010 בשיעור ממוצע של 30%-35% (באופן מדורג בשתי פעימות). התייקרות זו נובעת מרפורמה מקיפה באספקת שירותי המים והביוב במגזר העירוני, שאחד הנדבכים המרכזיים בה הינו, כאמור, קביעת תעריפי מים וביוב מבוססי עלות. אי לכך נדרש גילום החסר בהשקעות עבר וכן בהשקעות שוטפות במערכות אלו לצורך הבטחת אספקת מים והתמודדות עם משבר המים, ובראשן הקמת מתקני התפלת מי ים וחיבורם למערכת הארצית. כך, תוקן המעוות במצב הקודם, בו תעריפי המים והביוב היו נמוכים מעלות אספקתם – מצב שהוביל לצריכת מים בלתי מבוקרת, פגיעה במקורות המים והזנחה של התשתיות העירוניות המשמשות לאספקת שירותים אלו.

מרכיבי תעריפי המים והביוב
מבחינת הרכיבים של תעריפי המים והביוב ניתן להיווכח, כי אין יסוד בטענה שהושמעה לאחרונה, כי עליית התעריפים נובעת מעצם הקמתם של תאגידי המים והביוב והמנגנונים השונים הקשורים להפעלתם.

שירותי מים וביוב הינם תחום תשתיתי מובהק, המאופיין בהשקעות גדולות וארוכות טווח. במקטע הפקת המים (הטבעיים) והולכתם פועלת בעיקר חברת "מקורות", שהעלויות המוכרות לה לצורך אספקת השירותים, מורכבות ברובן מעלויות הון (קידוחים, תחנות שאיבה, מאגרים, מערכות הולכת מים וכדומה), עלויות אנרגיה, עלויות רכישת מים מותפלים ועלויות תפעול ואחזקה קבועות. עלויות אלו מסתכמות, בממוצע משוקלל, ב- 4.2 ₪ למ"ק, לערך, בתעריף הצרכן הביתי, לפני מע"מ.
יובהר כי בעלות ממוצעת זו כלול רכיב משמעותי בסך של 0.9-1 ₪ המהווה  סובסידיה לתעריפי המים לחקלאים (שפירים, קולחין ומליחים). סובסידיה זו מסתכמת לכדי 480 מליון ₪ בשנת 2011. סובסידיה זו אמורה לקטון הדרגתית בהתאם למתווה הסכם החקלאים שנחתם בין ממשלת ישראל לחקלאי ישראל.

משק המים בישראל, המשלב מקורות מי תהום, מים עיליים ומים מותפלים ברשת אחת לכלל השימושים הינו מן המורכבים בעולם. האופי המשולב של משק המים מחייב אחזקת מתקני הפקה ממקורות המים, אשר שיעורי ההפקה מהם משתנים באופן ניכר משנה לשנה. מובן, כי הפקת מים  מריבוי מקורות – מתקני מים עיליים, קידוחים רדודים וקידוחים עמוקים, כרוכה בהשקעות רבות בתשתיות המים, הבאות לידי ביטוי בעיקר בתעריפי חברת מקורות לספקים המקומיים (קרי: תאגידי מים וביוב, רשויות מקומיות ועוד).

בנוסף, בשנים האחרונות, בכדי לעמוד מחד בביקוש ההולך וגדל למים, ומאידך, בעת שנרשמת ירידה משמעותית בהיצע המים הטבעיים, נכנסו לפעולה מתקני התפלת מי ים בשלושה אתרים ברחבי הארץ (אשקלון, פלמחים וחדרה). מתקנים אלו מספקים כ- 20%-25% מצריכת המים השפירים במדינה. מדובר בביצוע תשתיות בהשקעות עתק בהיקף של מיליארדי שקלים - הן בהקמת המתקנים, והן בחיבורם  למערכת ההולכה הארצית והשינויים הנרחבים הנדרשים להתאמת המערכת הארצית לקליטת מים אלה לשם אספקתם לצרכנים.

הרפורמה בתעריפי המים והביוב במגזר העירוני
כחלק מייעול משק המים והביוב במגזר העירוני, נחקק בשנת 2001 חוק תאגידי מים, מכוחו הוקמו בשנים האחרונות תאגידי מים וביוב הנמצאים בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות. תאגידים אלו, בהיותם מספקי שירותי חיוניים, הינם גופים מפוקחים הפועלים בסביבה עסקית. במקרים לא מעטים תאגידים אלו מתמודדים עם הזנחה רבת שנים של תשתיות המים והביוב העירוניות (כפי שצוין לא אחת בדוחות שנתיים של מבקר המדינה) ועצם הקמתם נועדה להביא לניהול יעיל של משק המים העירוני, משוחרר משיקולים זרים.

העלויות המוכרות לתאגידי המים והביוב לצורך אספקת השירותים, אשר על בסיסן נקבעים תעריפי המים איסוף הביוב והטיפול בו, מורכבות בעיקר מעלויות הון (מערכות לחלוקת מים ואיסוף ביוב), עלויות תפעול ואחזקה, עלויות טיפול בשפכים, וכן פחת מים ופחת גבייה נורמטיביים. עלויות אלו מסתכמות, בממוצע משוקלל, ב- 5.6 ₪ למ"ק, לערך. מכאן יוצא, כי תעריף המים והביוב המשוקלל למגזר העירוני עומד על כ- 9.8 ₪ למ"ק, לפני מע"מ (מצ"ב טבלה מפורטת) – תעריף הכולל את סך עלויות של חב' מקורות שהוצגו לעיל ביחד עם עלויות התאגידים, ואשר משמש במלואו את צרכי ההשקעות והתפעול במשק המים והביוב.

חשוב לציין, כי התקנים הסביבתיים לעניין הטיפול בביוב הולכים ומחמירים, וכפועל יוצא, מחייבים ביצוע השקעות משמעותיות במקטע הטיפול בשפכים, השקעות הבאות לידי ביטוי בתעריפי המים והביוב. לדוגמא, ההשקעות הכבדות אותן מבצע האיגודן, שהינו איגוד ערים לביוב הגדול בארץ המטפל בשפכי גוש דן, הן בהולכת השפכים (לאחר איסופם מהמערכות העירוניות של תאגידים ורשויות מקומיות), והן בטיפול בשפכים אלו, גוזרות רכיב עלות של כ-1.7 ₪ למ"ק החל מינואר 2011 – עלות משמעותית שצפויה לגדול כבר בשנת 2012 עקב ההשקעות הנדרשות לשם עמידה בסטנדרטים גבוהים של טיפול. מובן כי גם עלויות כגון אלה, באות לידי ביטוי בתעריפי המים והביוב.

 פירוט הרכיבים השונים של תעריפי המים והביוב במגזר העירוני

לפירוט נוסף לחץ כאן

הצעדים הבאים הנדרשים
עד היום הוקמו במדינת ישראל 55 תאגידי מים וביוב. אין עוררין על כך כי מדובר על מספר רב מדי של חברות מים ביחס לגודלה של הארץ וכמות האוכלוסייה. למרות התועלות העצומות הכרוכות בהקמתם של תאגידי המים, גם הקטנים שבהם, מוסכם כי קיימים יתרונות גדולים לאיחוד תאגידים, אשר יביא למיצוי יתרונות לגודל בשירותי תשתית, ייעול השימוש במנגנוני השירות, ויאפשר תחרות השוואתית בין ביצועי התאגידים, אשר תביא להתייעלותם.

רשות המים והממונה על התאגידים משקיעים מאמצים רבים בתהליך זה. מהלך הקמת התאגידים האזוריים אינו נתמך כיום על-ידי מרכז השלטון המקומי, והעיריות, שכאמור, הינן בעלות התאגידים, מסרבות ברובן לאחד את תאגידיהן עם תאגידים שכנים.

תעריפי מים וביוב ברחבי העולם
גם בהשוואה בינלאומית, ועל אף ההשקעות האדירות במשק המים והביוב בשנים האחרונות, תעריפי המים והביוב בישראל אינם מהגבוהים בעולם (אף כי גם אינם  מהנמוכים בעולם). להלן  השוואת תעריפי המים והביוב בעולם, כפי שנעשתה על ידי פרופ' יואב כסלו ופורסמה במאמרו מחודש יולי 2010 בהערות על קביעת תעריפים, ירחון "מים והשקייה" (פרופ' יואב כסלו כיהן כחבר ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים – "ועדת ביין").

מקור הנתונים ששימש את פרופ' כסלו להשוואה זו הינו סקר תעריפים של ה- OECD משנת 2010, המתייחס לתעריפי שנת 2008, אליו צירף פרופ' כסלו את חישובו לגבי תעריפי המים והביוב בישראל החל מיום 1.7.2010, כלומר לאחר יישומה של הרפורמה בתעריפים בה כבר גולמו מלוא העלויות הריאליות הנדרשות באספקת שירותי המים והביוב.

יודגש, כי בהסתכלות על השוואת התעריפים  יש להביא בחשבון פרמטרים משפיעים נוספים, כגון, רמת החיים בכל מדינה דרך מדד כוח הקנייה, למשל (PPP), שינויים בשערי חליפין של מטבעות, מבנה התעריפים הנוהג וכדומה, ועל כן מוצע להתייחס להשוואה זו כאינדיקציה.

השפעת המע"מ על תעריפי המים והביוב
בעקבות הרפורמה בתעריפי המים והביוב, נטען לא אחת שרכיב המע"מ מייקר מלאכותית את התעריפים ב- 16% (שיעור המע"מ) המועברים לאוצר המדינה, וכי אילו השירותים היו מסופקים על ידי רשות מקומית שהינה מלכ"ר, תעריפי המים והביוב היו נמוכים ב-14%-16%. לעניין זה יש להבהיר ולהדגיש כי קביעת עלות מוכרת לתאגיד אינה כוללת הכרה במע"מ שהתאגיד מחויב בו על ידי ספקים שונים (מקורות, ספקים קבלנים וכדומה). זאת, כיוון שהתאגיד יכול להזדכות על חיובים אלו. מאידך, גובה התאגיד מע"מ כחוק מצרכניו, על כלל התעריף המוכר לו. במצב זה צרכנים פרטיים ומלכ"רים, לדוגמא, אינם יכולים להזדכות במע"מ, ומשלמים אפקטיבית את מלוא התעריפים כולל המע"מ, בעוד צרכנים שהינם עוסקים מורשים (בתי עסק, מסעדות וכדומה), נהנים מיכולתם להזדכות במע"מ.

אם לתאגיד הייתה נקבעת העלות המוכרת למלכ"ר (רשות מקומית, למשל), אמנם, התעריף הסופי לצרכנים לא היה כולל מע"מ כרכיב נפרד המתווסף לתעריף (שכן מלכ"ר אינו יכול לחייב במע"מ), אך העלויות המוכרות למלכ"ר היו כוללות עלויות מוכרות נוספות ובעיקר את המע"מ בו מחויב המלכ"ר על ידי ספקים שונים - וזאת, כיוון שהמלכ"ר, בשונה מהתאגיד, אינו יכול להזדכות בגין מע"מ.

העולה מן האמור, הינו כי מבחינת הצרכן הפרטי או כל צרכן אחר שאינו יכול להזדכות במע"מ, ההבדל בתעריפי אספקת שירותי מים וביוב הנקבעים לפי עיקרון העלות המוכרת בין תאגיד לבין מלכ"ר, הינו של כ- 3%, ולא כפי שעשוי להשתמע מטענות שונות כאילו מדובר בהפרש של 16% (שיעור המע"מ כיום). יתרה מכך, צרכן שהינו עוסק מורשה שנהנה כיום מזיכוי במע"מ, היה נאלץ לשלם אפקטיבית תעריף גבוה יותר לו היה מסופקים השירותים על ידי מלכ"ר לפי עיקרון העלות המוכרת (כיוון שלא היה נהנה מהיכולת להזדכות במע"מ – יכולת ממנה הוא נהנה כיום).

יובהר כי כאשר השירותים מסופקים על ידי תאגיד, נהנה הצרכן מאספקת שירותים על ידי חברה בע"מ, על כלל הרגולציות המופעלות כלפיה – דבר שהינו בעל חשיבות רבה באסדרת הפעילות של ספקי השירותים.

בנוסף, יובהר כי גם טרם הרפורמה בתעריפי המים והביוב (עד יום 31.12.2009), חויבו ספקי המים השונים (תאגידים רשויות מקומיות וכדומה) במע"מ על קניית שירותים ממקורות ומספקים אחרים – כך שלא מדובר במצב חדש שנוצר כתוצאה מהקמת התאגידים או מרפורמת התעריפים, לפיו ספקי מים מחויבים לפתע במע"מ.