|
היעדים הניצבים בפני רשות המים בפיתוח מתקני ההתפלה הם:
השגת אספקה אמינה וסדירה של מים בתהליכים ברי קיימא.
שיפור איכות המים
מילוי המחסור במים במאגרים הטבעיים בשנים שחונות ושיקום אקוות החוף
מהי התפלת מים?
התפלה היא מושג המתאר תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם. מקור המילה התפלה הוא במילה תפל, חסר מלחים, ואכן מטרת ההתפלה היא להפחית את כמות המלחים במים. מדובר בטכנולוגיה המרחיקה מלחים משני סוגים של תמיסות: מים מליחים, בהם ריכוז המלחים אינו עולה על 10,000 מ"ג מלחים לליטר מים, ומי ים בהם ריכוז המלחים מגיע ל-40,000 מ"ג מלחים לליטר. באמצעות טכנולוגיית ההתפלה מופקים מים באיכות מי שתייה (כ-20 כלורידים במ"ק לעומת התקן הישראלי המאפשר עד 600 מג"ל כלורידים) ממים שקודם לכן לא היו ניתנים לשתייה.
כיצד מתבצעת ההתפלה?
ישנן שתי שיטות עיקריות להתפלת מים:
1. תהליכי אידוי (הטכנולוגיה הוותיקה יותר) – המים מתאדים בהדרגה תוך מעבר בין מספר תאים, בהם רמת הטמפרטורה והלחץ הולכים ויורדים. בכל אחד מהתאים מתאדה כמות מסוימת של מים, ואילו המלחים נותרים במים שלא מתאדים. המים עם המלחים (כמחצית ממי הגלם) מסולקים בחזרה לים כתמלחת. אדי המים עוברים תהליך עיבוי,בו נאספות טיפות המים ושבסופו מתקבלים המים המותפלים.
2. תהליכי ממברנות (הטכנולוגיה החדשנית יותר) – הידוע והנפוץ בתהליכים אלו הוא האוסמוזה ההפוכה. בתהליך זה דוחסים את המים המלוחים דרך ממברנות המאפשרות מעבר מים בלבד ומונעות מעבר מלחים. המים שעוברים דרך הממברנות הם מים מותפלים, ואילו המים שנשארים בתמיסה הם רכז המוזרם חזרה לים.
בשל צריכת האנרגיה הגבוהה של תהליכי האידוי, הם מתאימים אך ורק למדינות בהם מחיר החשמל נמוך מאוד, בעוד שהאוסמוזה ההפוכה חסכונית הרבה יותר באנרגיה ומסיבה זו השימוש בה הולך ומתרחב.
ראוי לציין כאן את הנקודה הישראלית- ממציא ומפתח הממברנה הראשונה להתפלת מים הוא פרופ' סידני לאוב בן ה- 91 שעלה ארצה בסוף שנות ה-60 ועבד כפרופסור באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מדוע להתפיל?
ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות להתפלה:
1. פתרון למחסור במים – אפשרות למלא את המחסור הקיים והצפוי בעתיד של מים שפירים, ע”י הפקת מים איכותיים במחירים סבירים ממאגר מים בלתי נדלה שהוא הים.
2. איכות המים – תהליך ההתפלה מביא לשיפור משמעותי ביותר באיכות המים, הפחתת אבנית ושיפור משמעותי בקולחים המשמשים להשקיית החקלאות ושיפור משמעותי לא פחות של מי התהום.
3. יתרון כלכלי – הודות לשיפורים הטכנולוגיים ולתחרותיות בשוק, עלויות ההתפלה הולכות ופוחתות והייצור משתפר ומתייעל. מים מותפלים אמנם יקרים יותר ממים שפירים טבעיים, אך העלות הנוספת היא כאין וכאפס לעומת הנזק הכלכלי של ייבוש שטחי החקלאות והגנים. עלות התפלת 1 מ"ק מים עומדת על 2.6-3.1₪ למ"ק, ואילו הנזקים הנגרמים עקב מחסור במים מוערכים בכ-8₪ לכל מ"ק שאינו מסופק לחקלאות. הנזקים גדולים בהרבה כאשר מדובר בשימוש עירוני.
כמה אחוזים מבעיית המים תפתור ההתפלה?
מערכת המים הארצית מספקת בממוצע כ-1,150, מלמק"ש מים שפירים.
כיום מופקים 140 מלמק"ש מים מותפלים ממתקן ההתפלה באשקלון (110 מלמק"ש) ומתקן ההתפלה בפלמחים(30 מלמק"ש) המהווים כ- 12% לעומת המים טבעיים בשנה.
בסוף 2009 יתחיל לפעול מתקן ההתפלה בחדרה שיספק 100 מלמק"ש. זה יעלה את כמות המים המותפלים ל-240 מלמק"ש שיהוו כ- 21% לעומת המים הטבעיים בשנה.
על פי תכניות רשות המים יגיע ייצור המים המותפלים עד שנת 2013 להיקף של 505 מלמק"ש. כמות זו תהווה כ- 44% .
היקף זה של התפלה יאפשר להתחיל לשקם את מאגרי מי התהום ולשמור על כנרת מלאה.
מתקני התפלת מי ים
|
מקום המתקן |
שם הזכיין |
שלב הביצוע |
כמות מים שנתית (מלמק"ש) |
צפי לתחילת אספקת המים |
|
אשקלון |
VID |
מספק מים |
110 |
אוגוסט 2005 |
|
פלמחים |
Via Maris |
מספק מים |
30 |
יוני 2007 |
|
חדרה |
H2ID |
הקמה |
100 |
סוף 2009 |
|
אשדוד |
מקורות ייזום |
לקראת מכרז |
100 |
2013 |
|
שורק |
לא נבחר עדיין |
בשלב מכרז למיון מוקדם |
100 |
2013 |
בנוסף נבחנת בתקופה זו האפשרות להגדלת תפוקת המתקנים הקיימים בעוד כ- 70-80 מלמק"ש.
ברשות המים שוקדים בימים אלו על הכנת תכנית ההתפלה עד שנת 2020 להגעה לתפוקה מלאה של 750 מלמק"ש מים מותפלים למערכת הארצית.
מתקני התפלת מים מליחים בביצוע חברת מקורות
|
פרויקט |
מבנים עיקריים |
כמות מים (מלמק"ש) |
סטטוס |
|
ספריה |
מתקן התפלה, קווי רכז וגלם וקידוחים |
1.6 |
בעיות מקרקעין בתוואי קו הרכז. נבחנים אתרים אחרים. |
|
גרנות |
מתקן התפלה,קווי גלם וקידוחים |
2.5 |
הופעל. מתוכננת הרחבה. |
|
גת 10 |
מתקן התפלה וקו מי גלם |
1.4 |
הופעל. |
|
להט |
מתקן התפלה, קווי גלם, תח' להט וקו מחבר לקו הירקון |
8.4 |
במכרז |
|
שיזפון |
מתקן התפלה,תחנה וקווים |
1.1 |
בהרצה |
|
קציעות |
מתקן התפלה,קווי מי גלם,מי רכז ומי מוצר,בוסטרים ובריכות אידוי |
2.8 |
הושבת עקב בעיות בטכנולוגיה ותהליך. הופעל מחדש ב-2006. |
|
מתפילים בערבה |
נאות הככר, עידן, חצבה, עין יהב, ספיר, צופר, צוקים פארן, באר אורה, יהל, לוטן, קטורה, גרופית, יוטבתה |
3.0 |
באר אורה בוצע. בוצע מתפיל זמני בצוקים. נשפטו ואושרו מתפילים בערבה תיכונה. האחרים בתכנון כללי. |
|
סה"כ |
|
20.8 |
| מתקני התפלת מים מליחים ביזמות פרטית
|
פרויקט |
יזם |
כמות המים (מלמק"ש) |
פוטנציאל נוסף (מלמק"ש) |
סטאטוס |
לו"ז סיום ביצוע |
|
מעגן מיכאל |
מעגן התפלה |
8.5 |
5 |
מספק מים החל מ-06/04. נבחנת הרחבת המתקן לכ-13 מלמ"ש. |
2009 |
|
נווה ים |
טמבור אקולוגיה |
2 |
|
נדחה בשלב זה. |
|
|
עתלית + מעיין צבי |
אגודת מים חוף כרמל |
4 |
2 |
מתקן עתלית מספק מים. מתקן מעיין צבי בביצוע ואישורים סטאטוטוריים. |
2004 |
|
חלץ |
לפידות + .T.M.B |
|
2.5 |
תכנון רעיוני. |
|
|
נעמן-כורדני |
שותפות של ישובי האזור (אפק, כפר מסריק, עין המפרץ) |
|
6 |
אושר עקרונית בועדת שיפוט. בתכנון מפורט ובמו"מ. |
2009 |
|
מטה אשר |
תאגיד אלא מרחב וישובי האזור |
|
3.5 |
תכנון רעיוני. |
|
|
עמק חרוד |
אגודת מים חרוד |
|
7 |
תכנון כללי. |
|
|
מישור רותם |
לא סוכם |
|
10 |
בדיונים. בהכנה תכנון כללי ומסמכי המכרז. |
|
|
חמי יואב |
קיבוצי נגבה ושדה יואב |
|
2 |
בדיונים ובתכנון כללי. |
|
|
סה"כ |
|
14.5 |
38 |
|
|
|